סוף שנה למורה ולגננת
במקום לרדוף אחרי שלושים הורים בקבוצה, שולחים קישור אחד. כל אחד כותב מתי שנוח לו, והמורה מקבלת כרטיס אחד עם כל הברכות — לא ערימת הודעות.
מישהו כותב "בואו נעשה משהו למורה", עשרה מגיבים בלב, שלושה כותבים ברכה, והשאר כבר עוברים לשיחה על ההסעה של מחר. בסוף המורה מקבלת צילום מסך של קבוצת הוואטסאפ.
כשיש קישור אחד, ההודעות לא מתערבבות: כל ברכה נשמרת בנפרד, אף אחד לא רואה מה כתבו האחרים, והתוצאה נראית כמו מתנה ולא כמו התכתבות.
01
ההורים כותבים, והילדים מוסיפים ציור או תמונה — סורקים או מצלמים בטלפון.
02
אפשר לפתוח כרטיס לכל מורה בנפרד, ולשלוח את הקישורים באותו יום.
03
אותה מכניקה בדיוק — כל מי שליווה את הילדים השנה.
הורה אחד יוצר כרטיס ובוחר את היום שבו הוא נפתח — בדרך כלל המסיבה או היום האחרון. שולחים קישור לקבוצה, כל אחד כותב את שלו, ואפשר לראות כמה כבר כתבו כדי לדעת מתי להזכיר.
שולחים קישור אחד לקבוצה. כל אחד כותב מתי שנוח לו, בלי הרשמה, ובלי שההודעות יתערבבו בשאר השיחה.
כן — ילדים יכולים לכתוב, לצייר ולצרף תמונה. מעבירים להם את אותו קישור.
כן, כל ברכה מופיעה עם השם. מי שמעדיף יכול לכתוב בלי שם.
שבוע עד עשרה ימים לפני סוף השנה. בסוף יוני הקבוצות עמוסות, וכדאי להקדים.