כרטיס שייפתח בעוד שנים

למי אנשים אוספים

• לילד או לילדה ליום ההולדת ה-18. ההורים, הסבים, הדודים והחברים כותבים כשהוא בן שנתיים. הוא קורא את זה בגיל שמונה עשרה, בקול של אנשים שחלקם כבר לא יהיו כאן.
• לבר מצווה או לבת מצווה בעוד עשור. הכיתה של היום כותבת למי שתהיה בעוד עשר שנים.
• ליום השחרור. החברים כותבים ביום הגיוס, והכרטיס נפתח שלוש שנים אחר כך.
• לזוג ליום השנה העשירי. נאסף בחתונה, מכל מי שהיה שם.

למה זה עובד

ברכה שנקראת ביום שנכתבה מתחרה בעוד חמישים ברכות. אותה ברכה בדיוק, כשהיא נקראת בעוד עשר שנים, היא הדבר היחיד בחדר.

ולא רק זה משתנה: משתנה מי כתב אותה. ילד בן שמונה עשרה שומע את סבתא שלו מדברת אליו כשהיא הייתה בת שבעים - וזו הסיבה האמיתית שאנשים עושים את זה.

איך זה עובד

1. יוצרים כרטיס וקובעים את התאריך הרחוק.
2. שולחים קישור אחד לקבוצה בוואטסאפ. כל אחד כותב, מצרף תמונה או מקליט - בלי להירשם.
3. בתאריך שקבעתם הכרטיס נפתח, והקישור עדיין יעבוד גם שנים אחרי.

עד היום הזה אף אחד לא רואה את מה שנאסף, כולל מי שאסף.

להתחיל לאסוף