מדריכים
כל המדריכים כאן הם על אותו מצב: קבוצה של אנשים רוצה להגיד משהו לאדם אחד. מה שמכשיל את זה כמעט תמיד הוא לא הניסוח אלא האיסוף - ולכן בכל מדריך יש גם נוסחים לדוגמה וגם הדרך המעשית לאסוף מכולם.
מה כותבים כך שזה ידבר אליו ולא אל ההורים.
לפנות אליה כאל אדם, לא לתאר כמה גדלה.
פרידה קצרה מכולם בבת אחת, ואיך אוספים ממי שאין לו קבוצה משותפת.
הרגע שבו הקבוצה מתפרקת, ומה שווה לתפוס לפני.
למה רוב הברכות מדברות רק על התינוק, ומה עוזר להורים.
מה כותבים כשלא באמת מכירים מקרוב.
איך לא להישמע מתחנף כשכולם יודעים שהוא יקרא הכול.
מה שימושי לכתוב בשבוע הראשון, ומה לא.
מה שנשאר איתו זה מה שנכתב.
איך לא להפוך את זה להספד, ואיך מגיעים למי שכבר לא עובד שם.
מה כותבים כשלא הוזמנתם, ומה כשכן.
החג היחיד שבו סיכום שנה נשמע טבעי.
פסח, סוכות וחנוכה בלי מייל של משאבי אנוש.
ברכה מכל הכיתה, בלי לרדוף אחרי שלושים הורים.
שלושה הורים עושים הכול, וזה לא חייב להיות ככה.
מי יוזם, מתי מתחילים, וכמה תזכורות זה יותר מדי.
סכום אחד, תזכורת אחת, ולמה להפריד מהברכות.
כל החברים והמשפחה בכרטיס אחד שנפתח ביום הגיוס.
הפלוגה, המפקדים והבית - לפני שכולם מתפזרים.
משפחה, כיתה ומדריכים, כולל מי שלא מגיע לאירוע.
חברים, עבודה או משפחה - במקום ברכות שנבלעות בקבוצה.
קישור אחד לקבוצת ההורים במקום לרדוף אחרי שלושים איש.